הרשעת קטין בעבירת הריגת צעיר כבן 19 והטלת גז"ד ל-15 שנות מאסר בפועל

א.         מבוא:

הנאשם, קטין יליד 1994 מטמרה, הודה במסגרת הסדר טיעון, בעבירת הריגה לפי סעיף 298 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין") המיוחסת לו בכתב האישום המתוקן, (להלן: "כתב האישום").

על פי ההסדר שגובש בין באי כח הצדדים סוכם, כי הנאשם יודה בעובדות כתב האישום המתוקן, ייקבע כי ביצע את העבירה המיוחסת לו, יופנה לשירות המבחן לקבלת תסקיר בעניינו, ולאחר מכן, יורשע בעבירה בה הודה ובית המשפט יתבקש לגזור עליו עונש מאסר בפועל של 15 שנות מאסר ועונש מאסר על תנאי לשיקול דעת בית המשפט.

עוד צויין בהסכם על הסדר הטיעון (א'), כי משפחת המנוח הודיעה כי היא מסכימה להסדר זה.

ב.         עובדות כתב האישום:

כרקע לאמור בכתב האישום צויין, כי בין משפחת הנאשם למשפחתו של ע' ז"ל (להלן: "המנוח")  קיים סכסוך ממושך.

ביום 07/10/11 בסמוך לשעה 19:00 הגיע הנאשם לכיכר השעון שבכפר טמרה, ובסמוך לאיטליז הנמצא במקום, פגש במנוח.

בין המנוח לנאשם התפתח עימות פיזי, שבמהלכו דקר הנאשם את המנוח 5 דקירות בגב משמאל ו- 2 דקירות בבית החזה באמצעות סכין שהייתה ברשותו. עוד צוין, כי שתי דקירות מתוכן היו עמוקות והשאר שטחיות וכן, שכתוצאה מאחת הדקירות שדקר הנאשם את המנוח בגבו, נגרם מותו של המנוח מנזק חמור לריאה השמאלית עם איבוד דם בעקבות פצע דקירה בגב.

ג.         תסקיר שירות המבחן:

לאחר שהנאשם הודה בעובדות כתב האישום קבענו, כי ביצע את המיוחס לו בכתב האישום והורינו לשירות המבחן להכין תסקיר בעניינו.

תסקיר שירות המבחן לנוער הינו מפורט ביותר ומתאר את מכלול נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של הנאשם. בין היתר צוין, כי משפחת הנאשם מוכרת ללשכת הרווחה במקום מגוריה על רקע מצב כלכלי קשה  וכי מדובר במשפחה נורמטיבית.

כאמור לעיל, הנאשם הוא קטין וכיום הוא בן 17.4 שנים. טרם מעצרו היה הנאשם תלמיד בבית ספר תיכון טכנולוגי באזור מגוריו ותואר על ידי הוריו כצעיר אחראי וחיובי.

קצין המבחן ציין בתסקירו כי הנאשם תיאר בפניו חווית מעצר קשה וכי הוא שרוי ב"מחשבות קשות ובחשבון נפש" וכן בשאלה כיצד "הסתבך" בעבירה החמורה נשוא כתב האישום.

במהלך מעצרו נערכה לנאשם בדיקה פסיכולוגית. הפסיכולוג הקליני שבדק את הנאשם ציין כי הנאשם מתקשה לקחת אחריות על מעשיו והוא נוטה להאשמת הסביבה וגורמים חיצוניים, דבר המלמד "על רמת בשלות וארגון נמוכה".

בפרק "המלצות האבחון" שבתסקיר שרות המבחן נאמר, כי הנאשם זקוק למסגרת "שומרת ומחזיקה" המגדירה עבורו נורמות ברורות בחיי היום יום שלו; כי הוא לא מתאים למסגרות של חלופת מעצר או מעון נעול של רשות חסות הנוער; כי הוא זקוק למסגרת בית כלא לנערים אשר בה יודגשו מרכיבים טיפוליים והדרכתיים בצורה אינטנסיבית כמו הפנייתו לקבוצה טיפולית וכמו קשר חונך סומך עם דמות בוגרת שתעזור לו דרך ליווי יום יומי להתנהגויותיו ואשר תבקר את מעשיו בצורה אמפאתית.

בפני קצין המבחן חזר הנאשם והודה בעבירה שבכתב האישום. לגרסתו, לא תכנן מראש לפגוע במנוח ובלשון הכתוב "הכול קרה תוך זמן קצר ולא מבין איך האירוע התדרדר להריגה".

עוד מציין קצין המבחן, כי לאחר האירוע חש הנאשם במצוקה וחרטה ו"כשידע שהקרבן נפטר, נלחץ מאוד והיה בהלם" וכי בעקבות האירוע יש לו נדודי שינה, סיוטים וחרטה רבה ותקוותו כי בסיום תקופת העונש ישקם עצמו ויבנה לו "עתיד טוב".

קצין המבחן אף הביא מדברי הוריו של הנאשם, כי הינם בהלם מתוצאת מעשיו וכי לא האמינו שבנם מסוגל לבצע מעשה כזה. הם אף הביעו כאב על מות המנוח תוך הדגשה, כי לאחר סיום המשפט, יבקשו לעשות "סולחה" עם משפחת המנוח.

בסיכום התסקיר צוין, כי מן ההערכה הפסיכולוגית שנערכה לנאשם עלו גורמי סיכון המצביעים על ביצוע עבירה חמורה יותר, ללא שליטה עצמית ומבלי לצפות את תוצאות מעשיו. באשר לגורמים המצביעים על סיכויי השיקום בעתיד, צוינה העובדה, כי הנאשם מגלה חרטה ומשתתף בתוכניות השיקום בכלא, מגלה מוטיבציה לאורח חיים תקין בעתיד. כן צוין, שלנאשם משפחה תומכת המגלה נכונות להמשך קשר ותמיכה בו.